דפי הנצחה

אמיר קרניאל – קורות חיים
26 באפריל 1967 – 02 ביוני 2014

אנו מביאים למנוחות את חברנו אמיר קרניאל, האיש שכבש בנועם הליכותיו ובתבונתו את לב כל מי שבא במגע אתו, ואשר הטביע את חותמו בחיי החברה שלנו בכתב ובעל-פה.
אמיר נולד בירושלים בשנת 1967 – בן לחנניה, פסל ואמן, ואילנה, ניצולת שואה מילדי טהרן, ואח צעיר לניצה וליובל. בגיל שש התייתם מאביו, שטבע בנהר בפירנצה - איטליה.
אמיר היה תלמיד מצטיין, חייל מצטיין בחיל הים וסטודנט מצטיין בטכניון. הוא השלים את לימודיו כמהנדס חשמל והמשיך לתואר שני ושלישי ולפוסט דוקטורט בשיקגו.
את רינת הכיר בצבא בשנת 1989. הם נישאו בשנת 1998, ונולדו להם שלושה בנים: עומר, נווה ואיתמר. כפמיניסט מושבע היה בן-זוג מסוּר ואב למופת.
בשנת 2005 עברה המשפחה לקיבוץ להב ובנתה בית ב"הרחבה". בקיבוץ פעל אמיר בקהילה מתוך תחושת שייכות וחברות וזכה להערכה רבה.
אמיר הצטרף לסגל אוניברסיטת בן-גוריון בנגב והקים מעבדה במסגרת המחלקה להנדסה ביו-רפואית. בהיותו חוקר ומרצה מצטיין קיבל תואר פרופסור, ולפני שנים אחדות מוּנה לראש-המחלקה, בה המשיך לפעול עד ימיו האחרונים. אמיר ראה את עצמו מורה, מחנך ומדען, שתפקידו לתרום לקהילה ולחברה, והרבה להתנדב להרצות לבני-נוער בבתי-ספר.
לפני כשנתיים התגלתה בגופו של אמיר מחלה קשה. למרות זאת השתדל אמיר להמשיך בשגרת יומו – הן בבית עם ילדיו ואשתו והן בעבודתו כראש המחלקה להנדסה ביו-רפואית – עד ימיו האחרונים.
אמיר נאבק במחלתו הקשה בנחישות ובאופטימיות ראויות להערצה.
יהי
זכרו ברוך.